אלו לא רק שינויים טכניים. יש בהם גם לשנות את המהות והאופן בו אנו מתנהלים בעולם, את היחסים בין הפרטים והקבוצות. נדמה כי כולנו מכירים את הסיטואציה בה מגיעים לרופא עם אבחנה רפואית שנמצאה בסיוע "ד"ר גוגל", שעתה רק צריך לאשר אותה אצל בעל הדיפלומה באופן המאתגר את מיקומה ותפקידה של פרופסיה מקצועית. גם הרשתות החברתיות נותנים במה לקולות אחרים וחדשים בשיח הציבורי באופן שיש בו לחזק את הדמוקרטיה, ולצד זאת מייצרים תהודה גדולה יותר ו"תיגמול" בנתוני החשיפה לעמדות קיצוניות.

אבל יש אי של יציבות בכל אלה – השיטה הדמוקרטית.

ככלל, השיטה הדמוקרטית לא השתנתה בעקבות הטכנולוגיה. כלומר, לא שינוי מהותי.  הטכנולוגיה כמעט ולא נרתמה לשכלול השיטה אלא רק להיות כלי תהודה לפעילות שלטונית, באופן שפעילות זו נעשתה גם בעבר.

זה האתגר שממשל פתוח מנסה לענות עליו.

מהו ממשל פתוח?

תפיסת הממשל הפתוח שואפת לשנות באופן מהותי את האופן שבו ממשלות ואזרחים מתקשרים. ממשל פתוח שואף לקדם עקרונות של שקיפות, שיתוף ציבור ואחריותיות (accountability)^[1] – בהסתמך על היכולות הטכנולוגיות ההולכות ומשתכללות.

נושא קידום המינהל הציבורי בראי הממשל הפתוח זוכה לתשומת לב רבה ברחבי העולם, בין היתר כשכלול השיטה הדמוקרטית הליברלית אגב משבר הדמוקרטיות. שותפות בינלאומית ייעודית Open Government Partnership (OGP), שהוקמה בשנת 2011, שמה לעצמה למטרה לקדם עקרונות אלו. ישראל חברה בארגון החל משנת 2012 והכנסים הבינלאומיים שלו זוכים להשתתפות בדרג ראשי מדינות ושרים. הארגון שם לו למטרה להגדיל את מספר המדינות בהן הממשלות תהיינה שקופות, אחראיות ומגיבות יותר לאזרחיהן, במטרה לשפר את האיכות של המדיניות והשירותים הציבוריים שאותן מדינות מקדמות.

גם באו"ם נושא שיתוף הציבור והשקיפות מוגדר כאחד מהנושאים אליהן המדינות צריכות לשאוף, ועל בסיסן הן נמדדות במסגרת ה-Sustainable Development Goals (SDG) שהארגון מקדם (ראו מטרה 16 ס"ק 6, 7 ו-10). על אף שהעקרונות אינם מחייבים, יש ציפייה כי המדינות יקדמו עקרונות אלו, אשר הם נמדדים עליהם. גם האיחוד האירופי מקדם תפיסות של ממשל פתוח ואף יצא במהלך שאפתני של שיתוף ציבור רחב ברמה הכלל אירופאית, וכן הבנק העולמי.

ומה קורה בישראל?

על אף החלטת הממשלה 4515 משנת 2012, בה ממשלת ישראל קיבלה על עצמה את עקרונות הממשל הפתוח, מימוש ההחלטה אינו מספק. אכן, מאז הועשר המידע שמונגש לציבור, ונוספו הליכים בהם יש שיתוף ציבור – שניהם ברמת התמדה ואיכות משתנה. אולם, ממשלות ישראל לא השכילו לבחון את הצורך בשינויים מהותיים ועמוקים יותר באופן בו מתנהל ממשל בעידן דיגיטלי. את תפיסת הממשל הפתוח כמכלול ולא רק כפרויקטים פרטניים המתנהלים ממילא.

עם בניית הממשלה החדשה והצורך לתת מענה לנציגים רבים המבקשים לשאת תפקיד ממלכתי, תוהה אם יהיה איש כשר מיכאל איתן בזמנו שביקש שיינתן לו התפקיד להיות אחראי על הקשר שבין הממשלה לציבור. אם יש גורם שירצה להוביל שינוי אמיתי בניצול של הטכנולוגיה ובצורך האקוטי להגדיל את אמון הציבור בנבחריו – יש מהלכים מדהימים ומרשימים בעולם בנושא זה. צריך רק שלמישהו תהיה התבונה, החזון והאכפתיות לנסות ולקדם את הנושא גם בישראל.

^{Photo by Markus Spiske on Unsplash}

[1] במדינות שונות ישנם דגשים נוספים, אולם אלו הם העקרונות המשותפים המוכרים גם על ידי השותפות הבינ"ל לממשל פתוח – OGP – Open Government Partnership

The post ממשל פתוח עכשיו first appeared on עו״ד רבקי דב״ש.

The post ממשל פתוח עכשיו appeared first on עו״ד רבקי דב״ש.

הרעיון של הנגשת מידע לכולם, קיבל רוח גבית משמעותית עת החלו לחשב את הערך הכלכלי הטמון בהנגשת מאגרי נתונים. הנגשת נתונים בתצורה הפתוחה לעיבוד ולשימוש, מאפשרת ל"מתווכים" טכנולוגיים, לקחת מידע שקשה לנו לקרוא אותו, ולהנגיש אותו באופן ובהקשר המסייע לנו.

נשמע ערטילאי? חישבו על Moovit. האפליקציה שואבת נתונים על מיקום האוטובוסים בזמן אמת, ומנגישה לנו אותם בדרך המסייעת לנו לתכנן את הנסיעות שלנו.

שווי השוק של תחום המידע הפתוח (של גופים פרטיים וציבוריים) הוערך על ידי מחקר של האיחוד האירופי בכ-185 ביליון אירו לשנת 2019. מעל מיליון איש מועסקים בענף זה, ולפי האיחוד הוא צפוי עוד לגדול.

בניגוד לתחום חופש המידע, הזוכה לכתף קרה מצד עובדי ציבור ופוליטיקאים, בעולם – כמו גם בישראל – יש רצון לעודד הנגשת מידע ממשלתי ולו בזכות הערך הכלכלי של הנגשת המידע.

הרצון הישראלי גלום בהחלטת ממשלה 1933, מאוגוסט 2016, העוסקת ב"שיפור העברת המידע הממשלתי והנגשת מאגרי מידע ממשלתיים". לפי ההחלטה, עד שנת 2022 של המאגרים הממשלתיים יפורסמו כברירת מחדל. החלטה זו גם תוקצבה בנדיבות. 15 מיליון שקל שנתיים נכנסו לבסיס התקציב.

דוח מבקר המדינה שפורסם במאי 2021 מונה את הכשלים ביישום החלטת הממשלה. בין הסיבות שנמנו – חוסר יישום של ההחלטה, בקרה חלקית, תמרוץ חסר, העדר מדיניות לגבי התממה (אנונימזציה) של מידע פרטי ועוד. 

נדמה כי עוד לא הפנמנו את החשיבות השלטונית והכלכלית שיש בפתיחת אגרים ממשלתיים. אקווה כי דו"ח המבקר תקדם אותנו עוד צעד אחד לשם.

The post הנגשת מאגרי מידע ממשלתיים first appeared on עו״ד רבקי דב״ש.

The post הנגשת מאגרי מידע ממשלתיים appeared first on עו״ד רבקי דב״ש.