דב"ש בעלת תואר ראשון (L.LB) ושני (L.LM) מהאוניברסיטה העברית וחברה בלשכת עורכי הדין.

בשנים 2000-2001 התמחתה אצל מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עוה"ד נאוה בן-אור.

בין השנים 2002 – 2007 עבדה כעורכת דין במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים והיתה אמונה על התחומים של הגנת הפרטיות, חופש המידע, ארכיונים ונושאים נוספים. במהלך עבודתה הקימה וריכזה את הצוות לבחינת חקיקה בתחום הגנת הפרטיות במאגרי מידע ("צוות שופמן") והיתה חברה בצוות הבינמשרדי ליישומים ביומטריים.

ב-2007 עברה לעבוד ברשות להגנת הפרטיות, ותוך זמן קצר מונתה להקים ולעמוד בראש המחלקה לרישוי ופיקוח. המחלקה בראשותה הקימה את התשתית לפיקוח נרחב בתחום הגנת הפרטיות, ולהסדרת הרישוי בתחומי חתימה אלקטרונית ונתוני אשראי.

בתחילת 2012 מונתה להקים ולעמוד בראש היחידה הממשלתית לחופש המידע. מטרת היחידה היא להגביר את השקיפות השלטונית ואת יישום חוק חופש המידע. בין הנושאים שקידמה דב"ש במהלך כהונתה: שקיפות בהוצאות הממשלה, הקמת האתר המרכזי לחופש המידע, מדידה ודיווח שנתי על מצב יישומו של חוק חופש המידע, פיתוח מערכת רוחבית לטיפול בבקשות חופש מידע, בשיתוף עם רשות התקשוב, העלאת הציבור באמצעות תחרויות וקמפיינים תקשורתיים, ימי עיון והכשרות, הכרזה על יום חוק חופש המידע הישראלי (19 במאי) ושימוש ביום זה לפרסום פעילות היחידה ולהעלאת מודעות בתחום. כמו כן במהלך כהונתה קידמה דב"ש מספר פרויקטים מיוחדים: הענקת תעודות טוהר המידות (מול בית הנשיא), סיוע לשר הנגבי בגיבוש המתווה לחשיפת החומרים הארכיונים בנושא "פרשת ילדי תימן", וקידום מיזם משותף להנגשת זכויות על ידי מימון ממשלתי למיזם "כל זכות". 

במהלך שנת 2013 נתבקשה דב"ש לעמוד בראש הרשות להגנת הפרטיות (בפועל), במקביל לעבודתה כראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע, וזאת בשל פרישת ראש הרשות בטרם מחליפו נכנס לתפקיד.

בסיום שנת 2018 הודיעה דב"ש על החלטתה לפרוש משירות המדינה. 

כיום עובדת רבקי כעצמאית, מייעצת ומרצה בתחומי מומחיותה וכן עומדת בראש הוועדה לחופש המידע והמנהל התקין בלשכת עורכי הדין; חברה בוועד המנהל של עמותת "פרטיות ישראל"; עמיתה בכירה במכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה; וחברה בוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, במשרד המשפטים.