המתח בין מקצועיות השירות הציבורי, והעקרונות המנחים אותו לבין כפיפותו לדרג פוליטי ומחויבותו כלפיו, הוא מתח הקיים בכל מדינה דמוקרטית ואינו ייחודי למשטרים פופוליסטים. עם זאת נראה כי המתח הייחודי לגישה הפופוליסטית מקורו בהתנגשות בין התפיסה כי ביטוי לקולו של הציבור מתבטא בקול אחד של השלטון הנבחר, לבין התפיסה של השירות הציבורי במדינה דמוקרטית ככזה הנדרש לשקף ולהיות קשוב למגוון דעות.
אם לנסות לנסח בקצרה, התפיסה של המנהיגות הפופוליסטית רואה את הפקידות כחותרת תחת רצון העם, בעת שהיא מנסה לשרת את האינטרס הציבורי כולו. תפיסת השירות הציבורי במדינה דמוקרטית מניח את חשיבות המקצועיות והאובייקטיביות של השירות הציבורי, כמו גם חוסר הפניות שלו. לעומת זאת, המנהיג הפופוליסטי מחפש ציות מוחלט המגיע גם במחיר פגיעה במקצועיות וחוסר הפניות של השירות הציבורי.
מאמרים רבים נכתבו על השפעת הפופוליזם על מוסדות השלטון, אולם מעטים נכתבו על השפעת הפופוליזם על השירות הציבורי. אחד המאמרים הוא של פטרס (Peters) ופייר (Pierre) Populism and Public Administration: Confronting the Administration State. כותבי המאמר ניסו להגדיר את המאפיינים ביחס של ממשל פופוליסטי לשירות הציבורי, והתייחסו לשלושה אלמנטים –
- פגיעה במומחיות בשירות הציבורי – המנהיגות הפופוליסטית תטה להתעלם מעמדת אנשי המקצוע הבירוקרטיים, המשתייכים מבחינתם ל"אליטות" ואינם מייצגים את העם. בארה"ב הדבר בא לידי ביטוי על ידי הותרת רבות מהמשרות הבכירות ללא מינוי או חילופים מרובים באיוש המשרה;
- פוליטיזציה של השירות הציבורי – העברת בעלי משרות בכירות למשרות נמוכות יותר, ככל שהם אינם תומכים בתפיסה הפוליטית של הפופוליזם. יש לציין כי מהלך זה אינו ייחודי רק לממשל פופוליסטי, אולם לטענת הכותבים התופעה הואצה והורחבה על ידי ממשלים פופוליסטים;
- ריכוז הכח אצל ראש המדינה, תוך שליטה אישית גבוהה יותר בהתנהלות השירות הציבורי. הצורך בריכוז השליטה הוא בשל תחושת בידוד ביחס לשירות הציבורי המכהן, או הצורך לכפות שינויים על השיטה.
רבים מבקרים – ולא פעם בצדק – את הכח שצבר השירות הציבורי, שמרנותו, היותו (בהגדרה) מנגנון בירוקרטי המובחן מהדרג הפוליטי, ועוד. עם זאת, ביקורת זו אינה חותרת תחת חשיבותו של השירות הציבורי כגורם מקצועי וחסר פניות, אלא לגבי יכולתו להיות כזה באופן מיטבי. הפגיעה בשירות הציבורי לה אנו עדים בשנים האחרונות, כמו גם הניסיון לפגוע ביכולתו להיות שירות מקצועי, יורדת לשורש ההבנה בדבר תפקידו של מגזר זה בממשל דמוקרטי.
הגיעה העת לשקם את השירות הציבורי שיוצא חבול וחבוט מהשנתיים האחרונות, אך יש לוודא ששיקום זה לא יהיה על חשבון הדברים שחייבים לשפר ולשנות בשירות ובהם – חיזוק יכולת הניהול בשירות הציבורי והורדת חסמים, קיצור זמני הגיוס כחלק מהיכולת להשיג כח אדם איכותי, התמקצעות העובדים תוך שימוש ביכולות למידה ומחקר. וזו רק ההתחלה.
