בסוף השבוע האחרון (ה-17-19 בספטמבר, 2021) החל המושב הראשון של פאנל האזרחים האירופאי. מדובר בחלק ממיזם שאפתני בשם The Future Of Europe, המבקש לקיים הליך דיוני (דליברטיבי) ברמה של ארגון בינלאומי.

להסבר על מודל דיוני (דליברטיבי), מוזמנים להאזין לפודקאסט עמי בנושא, במסגרת שיחת "השילוח".

התהליך הדיוני האירופי, התחיל בהקמת פלטפורמה וירטואלית שהאירופים פתחו להערות הציבור החל ממאי 2021. התכנים באתר מתורגמים ל-24 שפות, כנדרש משיח רב לאומי. הפלטפורמה מאפשרת לציבור באירופה להציע נושאים ורעיונות לדיון, מתוכם זוקקו הנושאים לדיון באסיפות התושבים.

במהלך חודשים ספטמבר – ינואר 2021, מתוכננות ארבע אסיפות עם, לכל אחת מן האסיפות יוזמנו 200 תושבים. כל אסיפה תתכנס שלוש פעמים, ועד מאי 2022 יגישו האסיפות השונות את המלצותיהן, אשר יידונו באופן משותף על ידי 20 נציגים מכל אסיפה, בשיתוף עם נציגים מוסדות האיחוד.

בחירת המשתתפים נעשית באופן סטטיסטי אקראי על פי חמישה חתכים דמוגרפיים: מיקום גיאוגרפי, מגדר, גיל, רקע סוציו-אקונומי ורמת השכלה פורמלית. עם זאת מכיוון שהמהלך דן בעתידה של אירופה ומבקש לרתום את הצעירים, במושב הסיום תנתן העדפה לחתך הגיל הצעיר (16-25) והם יהוו כשליש מ-80 המשתתפים שיידונו על ההמלצות עם נציגי האיחוד.

מדובר בפרויקט שאפתני הן ברמה התקציבית והן ברמה הקונספטואלית. הנטייה היא לחשוב כי אזרחים נוטים להשתתף יותר בסוגיות הנוגעות ישירות לניהול חייהם. לכן נראה כי לא במקרה תהליכי שיתוף ציבור עמוקים, הדורשים השקעת זמן ומאמץ מהאזרחים, נוכחים יותר בזירה של הרשויות המקומיות על פני אלו של הרשויות המרכזיות.

הדבר גם עולה מנתוני ההשתתפות בזירה הוירטואלית שיצרו האירופאים. עד כה כ-27,000 אירופאים נטלו חלק בדיון הוירטואלי, והעלו מעל ל-7,400. לטעמי מדובר בכמות משתתפים נמוכה יחסית על מנת לבסס אמון בהליכים אלו. מספר התושבים באיחוד האירופי עומד על כ-515 מיליון. לשם השוואה, לו היינו גוזרים את היחס להשתתפות בישראל, היה מדובר בכ-460 איש שהיו בוחרים ליטול חלק בשיח אינטרנטי מקדים. לא הרבה יש להודות.

אך כמובן שעוד מוקדם לשפוט, ויש לעקוב על נתונים נוספים עם התקדמות המיזם: מידת ההשתתפות בפועל באסיפות התושבים, החלוקה הדמוגרפית של המשתתפים במיזם והאם היא תואמת את המדגם הסטטיסטי שביקשו לבסס.

ישנן גם שאלות חשובות שיש להציב כדי להבין את המודל המוצע ואת המימוש של הרעיון הדיוני. לדוגמא, האם במדינות שיש בהן כבר מסורת של דמוקרטיה דליברטיבית (כגון בלגיה, גרמניה וצרפת) תהיה השתתפות גבוהה יותר ממדינות אחרות (כגון פולין והונגריה); או האם יש מתאם בחתך האמור בין ההשתתפות הוירטואלית להשתתפות באסיפות דה-פקטו.

האיחוד האירופי מנסה להציג מודל דמוקרטי שאפתני ומרתק בעיניי, לתהליך קבלת החלטות. מוצע לעקוב אחר המשך התקדמות המיזם ותוצאותיו, ולנסות ללמוד ממנו גם על תהליכים דיוניים בישראל.

^{התמונה של Christian Lue מאתר Unsplash}