מחלקת ייעוץ וחקיקה היא הבית המקצועי שגדלתי בו. מי שמכיר תחושת בית יודע, שגם כשעוזבים אותו, הוא ממשיך ללוות אותך.

ייעוץ וחקיקה הוא בית שהמשיך ללוות אותי, בין היתר כי לא ניתן לנתק את השפעתו – הטובה והטובה פחות – על עבודת יתר אנשי משרד המשפטים, ועל הממשלה בכלל. עוד בימיי כעו"ד צעירה, נושא חוסר הניהול במחלקה הטריד אותי. מי שמכיר אותי יודע שכאשר דברים מטרידים אותי, הם מניעים אותי לפעולה. וכך גם עשיתי כשהייתה לי האפשרות לכך.

בימים אלו, עת היכולת שלי להשפיע מבפנים אינה קיימת עוד, בחרתי להקדיש מספר פוסטים, למצבה של מחלקת הייעוץ והחקיקה והדרכים לתקנה בראייתי, ככל שיהיה לכך קשב ועניין.

אבל התחלתי מהאמצע, הבה נכתוב את הדברים באופן סדור.

מחלקת ייעוץ וחקיקה – רקע

מחלקת ייעוץ וחקיקה היא זרועה הארוכה של היועצת המשפטית לממשלה במתן חוות דעת משפטיות ובקידום וליווי הליכי חקיקה. כלומר, המחלקה נותנת מענה למשרדי הממשלה, במקום בו ישנה התלבטות בסוגיה משפטית חדשנית, או שיש לגביה מחלוקת בתוך הממשלה. בתחום החקיקה, המחלקה נותנת את עמדתה, בשם היועצת המשפטית לממשלה, על כל דברי החקיקה טרם פרסומם (על משמעות עמדה זו – בהמשך). בנוסף, ישנם מספר תחומים שמחלקת ייעוץ וחקיקה מגבשת את הצעות החוק מטעם שר המשפטים – בדומה למה שנעשה במחלקות משפטיות במשרדי ממשלה אחרים, ובתחום החקיקה במשרד המשפטים.

בפועל, זו אינה מחלקה אחת. זו מחלקה המפוצלת לשישה ראשים, אשר בכל אחד מהם עומד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, המהווה את האוטוריטה המקצועית בתחום עליו הוא מופקד. ששת המחלקות הן –

• ציבורי-חוקתי
• ציבורי-מינהלי
• פלילי
• אזרחי
• כלכלי
• בין-לאומי

החלוקה בין המחלקות והמשנים אינה הרמטית. לא פעם הועברו נושאים בין מחלקות מסיבות פרסונליות ואחרות (לדוגמא, תחום הרשויות המקומיות והטיפול בשטחי איו"ש). בנוסף, ישנם לא מעט נושאי רוחב החוצים מחלקות.

כיום עובדים במחלקת הייעוץ והחקיקה כ-270 עובדים, מתוכם כ-170 עו"ד.

"משנה המשנים"

על מנת להתגבר על המבנה השש-ראשי, הוגדר לפני מספר שנים תקן המכונה בסלנג הפנימי "משנה המשנים". התקן נועד לייצור תפקיד ניהולי מרכזי אחד, אשר ינהל את ששת המשנים, ויקל על עבודת היועצת המשפטית לממשלה, העמוסה גם כך. בפועל, התקן לא הצליח למלא את ייעודו. לעתים הוא שימש לשמר אנשים במערכת, לעתים היתה התנגדות גדולה של המשנים האחרים להכפפתם למשנה אחר, ולעתים העומס עשה את שלו.

בשורה התחתונה, על אף הכוונה מאחורי יצירת תקן זה, לא ניתן מענה מספק לצורך בהסדרת שיטות העבודה במחלקה חשובה זו.

מסמך אחד שניסה להתמודד עם חלק מאתגרי המחלקה, ולהבנות את תפיסת העבודה והניהול של המחלקה, נתגבש על ידי עו"ד אבי ליכט שמילא תפקיד זה בין השנים 2016-2018. "המדריך הפנימי למחלקת ייעוץ וחקיקה" היה מסמך ראשוני והכרחי במצב הקיים, אולם נקודות מסוימות בו זכו לביקורת באופן שמנע את אימוצו, גם אם באופן חלקי.

בימים אלו נבחר על ידי ועדת האיתור מועמד למלא את תפקיד "משנה המשנים" או בשמו הרשמי המתוקן: "המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (מנהל מערך ייעוץ וחקיקה)". המועמד שהומלץ על ידי ועדת האיתור הוא עו"ד שרון אפק, הפרקליט הצבאי לשעבר, ויש להניח כי מינויו יאושר בישיבת הממשלה ביום ראשון.

מה כל כך מורכב?

כדי לדבר על בעיות הניהול במחלקה, אתייחס לשלושה היבטים, בהתייחס למעגלי ההשפעה שונים. הראשון נוגע ל(אי) ניהול הפנימי במחלקה; השני להתנהלות אל מול גורמי ממשל אחרים ובראש ובראשונה מול מערך הייעוץ המשפטי במשרדים אחרים; והשלישי, הממשק אל מול הציבור.

כל אחד מהממשקים הללו חושף ליקויים שנדרש לטפל בהם במחלקת ייעוץ וחקיקה.

דווקא מי שרוצה בטובתה של המחלקה, ובהצלחתה, תוך הבנת חשיבותה של מחלקה מתפקדת באיפון מיטבי כדי לחזק את מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, ובכך להגביר את האמון – חייב לדבר על הצורך בתיקון יסודי בשגרות העבודה של המחלקה.

לא ניתן עוד להסתפק באיכות האנשים, במוטיבציה הגבוהה וברצון הטוב. יש לפעול לרקום מחדש עבודה סדורה של הבניית מערך הפועל באופן מובנה ותחת עקרונות ברורים.

מה הם הכשלים בכל ממשק, וכיצד ניתן לשפר אותם – בפוסטים הבאים.

^{Photo by Olav Ahrens Røtne on Unsplash}