מאז שהייתי עו"ד צעירה בייעוץ וחקיקה, ראיתי את פגמיה של המערכת.
ראיתי וניסיתי לשנות.
מתוך המחלקה, כחברה בהנהלת המשרד, ומיום שהרגשתי שקולי כבר לא נשמע – גם בסדרת פוסטים פומביים.
מערך הייעוץ המשפטי לממשלה זקוק לתיקון עמוק.
תיקון שנוגע לכשלים הנוגעים ליכולות ניהול וליעילות, לקשרים בתוך מערך הייעוץ המשפטי, בקשר עם הציבור ועוד (מוזמנים לקרוא את הפוסטים הרלוונטיים).
אבל,
איני מצליחה למצוא את הקשר בין בעיות אלו לרפורמות המוצעות.
ראוי שהייעוץ המשפטי יהיה יותר יעיל ויותר שקוף.
ראוי שמטרותיו לא יותוו רק על ידו עצמו, ושבבחינת העמידה ביעדים שנקבעו בסוף השנה יבררו גם עם לקוחותיהם של מערך הייעוץ המשפטי, כיצד הם אומדים את ההצלחה.
ראוי כי מי שאינו מצליח לקדם חקיקה מקצועית במשך שנים, תבחן יכולתו לשמש במערך הייעוץ המשפטי (ואומרת זאת מי שכמנהלת בשירות הציבורי הזיזה עובדים שלא מילאו תפקידם נאמנה, ובמקרים חמורים אף הוציאה אותם מהשירות הציבורי).
אבל לכל אלו אין קשר למינויים פוליטיים של יועצים משפטיים.
כדי שהמערכת תהיה יעילה ומקצועית אף יותר, נדרשים אנשים הבקיאים ומיומנים בעבודת מערך הייעוץ המשפטי. שיהיו בקיאים בחקיקה, במתן עמדות במהירות הנדרשת, בעיצוב מדיניות, במכרזים, במינויים, בניגוד עניינים ועוד ועוד.
נזכיר – מערך הייעוץ המשפטי הוא חלק מהשירות הציבורי.
קיים מתח מובנה בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי. המתח הזה אינו שלילי בהכרח. הוא מתח בין קובעי המדיניות, ובין מי שאמורים להיות בעלי המיומנות לבצע את המדיניות בצורה הטובה והממלכתית ביותר.
ההתנגשות והמתח בין הדרג הנבחר לדרג הממונה הוא מתח חיובי – ככל שהוא נשאר בגדר הסביר. אסור כי השירות הציבורי יחסום את נבחרי הציבור בשליחותם, ואוי לנו (הציבור) במקום בו חשיבותה של מיומנות ומקצועיות בשירות הציבורי כשאיפה אליה יש לחתור, תהיה למרמס.
המתח בצורתו המיטבית מייצר איזון המבטיח לנו, הציבור, לקבל שירות טוב יותר.
ובמקום של מחלוקת?
על כך כבר יש מענה (מסוים). במקום בו שר או מנכ"ל אינו שבע רצון עם עמדה משפטית שניתנה לו על ידי היועץ המשפטי במשרדו, הוא יכול לפנות ליועצת המשפטית לממשלה (ראו סעיף 1 להנחיה 9.1000).
ואם יש מחלוקת בין היועמשית לדרג הנבחר?
אז גם לכך יש כבר תקדימים – ניתן לאפשר ייצוג עצמאי במקרה שהממשלה לא קיבלה את עמדת היועמ"ש. ופה יש נקודה לשינוי שראוי לטעמי לשקול. במקום של התנגשות שכזו, יש מקום לשקול להעביר את ההכרעה בעניין היכולת לקבל ייצוג עצמאי לוועדה חיצונית, בת שלושה חברים, אשר היא תבחן האם יש מקום לאפשר ייצוג עצמאי לממשלה, ולא להותיר את ההכרעה בידי מי שנוגע בדבר.
פירוק ההיררכיה הקיימת היום במערך הייעוץ המשפטי לממשלה, תיצור נורמות חוקיות שונות. במקום שלטון מרכזי הפועל באופן זהה בפרשנות החוק, יידרשו האזרחים ובתי המשפט להתמודד עם נורמות שונות ומגוונות, ולעתים אף סותרות.
ומי שמכיר את הפער בין התמודדות בייצוג אל מול הפרקליטות, למול הפער בייצוג מול מגוון הפרקטיקות שבשלטון המקומי – שם הייעוץ המשפטי, לעתים, מייצג את עמדת "לקוחותיו" בלבד, ולא את האינטרס הציבורי – מכיר ומבין במה דברים אמורים.
אני סבורה כי טוב שמערך הייעוץ המשפטי לממשלה יהיה בעל אתוס של משרתי ציבור בצורה טובה יותר. טוב יהיה אם תהיה הקפדה רבה יותר ביחס להבחנה בין הקטגוריות השונות שהתייחסו אליהם במדריך הפנימי של ייעוץ וחקיקה. יש להבחין בין מקרים בהם יש "מניעה משפטית", "קושי משפטי" או "הערות בנושאי מדיניות" בעת מתן חוות דעת משפטית.
ויש להודות, אני ושכמותי סבורים כי הבעיה היא לעתים אפילו הפוכה ממה שמתואר בימים האחרונים.
הייעוץ המשפטי אינו תמיד שומר סף מספק.
הוא לא תמיד מתעקש על מינויים בהגינות ובשוויוניות, על מכרזים תקינים, על שקיפות מספקת (בוודאי לא כשהדברים נוגעים לו עצמו, ונדמה לי שיו"ר ועדת חוקה עו"ד שמחה רוטמן יודע על בשרו במה דברים אמורים) ועוד.
אבל הדרך לתקן את המצב הדורש תיקון אינו באמצעות מי שנאמן לממנהו.
הדרך היא לתמוך בשינויים הכרחיים ונדרשים של הגדרת תפקידו של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, של הטמעת נורמות של ניהול, הכוונה ומדידה – ומתן דין וחשבון לנבחרים ולציבור. וכן, גם להעביר את מי שנדרש מתפקידו, אם ורק אם הוא כשל בתפקידו הציבורי. לא אם הוא מילא את תפקידו נאמנה וכל חטאו הוא בכך שסייע לנבחר הציבור לבור לו את הדרך הנכונה והחוקית בה ראוי שילך.
רק כך יש להניח כי המדיניות הממשלתית תתממש בצורה מיטבית לכולם.
רק כך נסייע לממשלה לתקן ולקדם את מדיניותה לטובת הציבור ולא לטובתה שלה עצמה.
Photo by Kamil Kalkan on Unsplash
