מי שאינו נמנה על הציבור החרדי, ליטאי כחסידי, מתקשה לעתים להבין את אופן קבלת ההחלטות בבית הרב קנייבסקי. כמנהיג עממי אשר אין לו משרה בשכר, אלא כוחו באמונתם של מאמיניו, כוחו יונק מהם בלבד. מכאן כי מי שאינו נמנה עליהם, פטור מהבנה או הסכמה עם החלטות הרב.
כך בציבור החרדי, לא כך בהנהגה פוליטית.
בניגוד למנהיגות עממית, הנהגה פוליטית נבחרת על ידי הכללים שהותוו. כוחו של המנהיג הפוליטי מצוי, בוודאי, בהיקף התמיכה בו בציבור, אך לא רק בה. מרגע שנרקמו ההסכמות בין מפלגות שונות אשר יצרו את הברית להקמת ממשלה אחת, החלטותיה מובילות ומחייבות את כולנו. אלו שבחרו במרכיביה ואלו שנבחריו נותרו מחוץ לממשלה.
בהנתן בסיס הכח כמו גם השלכותיו, אנו מצפים כי קבלת ההחלטות בקרב המנהיגות הפוליטית שנבחרה, יהיה מובן לנו יותר מאשר הסרטונים המגיעים מביתו של הרב.
אנו מעוניינים להבין מה הם הנתונים והמידע שהונחו בפני מקבלי ההחלטות, מה היו השיקולים שהנחו אותם. היינו רוצים לדעת מי סמוך על אוזנם ומה הוביל אותם לנקוט בעמדה אחת ולא באחרת. הדרג הפוליטי נבחר לנתב את הספינה הגדולה והמורכבת של המדינה. הם נדרשים לקבל החלטות הרות גורל המחייבות את כולנו לעתים בזמן קצר ובלחצים כלכליים, פוליטיים ובריאותיים, קשים. אבל ניתוב הספינה במים סוערים אינו נעשה על ידם בלבד. לצדם עומד צוות מסור של בעלי תפקידים ומיומנויות מגוונות. הם לא נבחרו על ידי הציבור, אך הם מונו על מנת לשרת ולסייע לנבחרי הציבור לעשות עבודתם על הצד הטוב ביותר.
לנו, כשוכני הספינה, יש יגידו לקוחותיה, צריך להיות אינטרס שהצוות יהיה המיומן והמקצועי ביותר. שהוא יידע לנתח את המצב ולהביא את העמדה המקצועית ביותר להנהגה. מעבר לחיוניות במיומנות ומקצועיות, היינו רוצים צוות שיודע להתריע על תקלות אפשריות.
בשל כך, לא נכון הוא שהדרג הפוליטי ישאף להחליש ולרסק את השירות הציבורי. הוא צריך אנשים מיומנים, חדים וחדורי מוטיבציה לצדו. כאלו, שכאשר ייצאו עדויות על אופן קבלת ההחלטות בממשלה, נרגיש כמי שמחויבים לציית להוראותיה, שאנו חשים שכל העמדות נשמעו ושנבחרי הציבור קיבלו החלטתם כמיטב שיקול דעתם הטוב, על בסיס רקע מוצק. בניגוד לכוחו של הרב קנייבסקי, כוחו של שלטון דמוקרטי שואב, גם, מאמון הציבור.
בשנתיים האחרונות נדמה שההשתלחות בעובדי השירות הציבורי מגיעה לשיאים חדשים. היא פוגעת בראש ובראשונה בשירות הציבורי. החשדנות והיחס המזלזל אינו נותר בין חדרי הממשלה, הוא מחלחל למקבל השירות בקצה, בביטוח לאומי או במס הכנסה, אשר רואה בהם לא פעם נציגי משטר הפקידים האפל. אך הוא פוגע גם בנבחרי הציבור. כי הפקיד במס הכנסה הוא שלוחו של שר האוצר, וזה בביטוח לאומי, של שר העבודה והרווחה.
צו השעה כרגע הוא חיזוק ותיקון השירות הציבורי. ויש מה לתקן – אך לא ממקום של ביטול חשיבותו או הנמכת קומתו. "תיקון" כזה לא ייצלח. פגיעה אנושה בגאווה ובאמונה של השירות הציבורי שיש ערך מוסף לפעילותו ושקולו נשמע תוך מתן כבוד, גם במקום של מחלוקת, אינה רק פגיעה בשירות הציבורי. היא פגיעה ביכולת לטפל בספינה המורכבת הזו שנקראת ממשלה. והיא ההבדל בין מנהיגות שנבחרה למשול במוסדות להם כללי משחק, לרב שהמגרש הביתי שלו, מחוץ לכללי המשחק.
