היום (4 בינואר 2022), הוציאה דוברות בתי המשפט הודעה על הגברת השקיפות בהנהלת בתי המשפט.

על פי ההודעה, בהמשך למסקנות צוות בהנהלת בתי המשפט מיולי 2021 שעסק ב"פומביות הדיון בעידן הטכנולוגי", הוחלט על הגברת השקיפות בבתי המשפט. במהלך שנת 2022, ייבחרו בכל בית משפט מחוזי שלוש הקראות של פסקי דין בעלי עניין ציבורי, שהקראתם תשודר באופן ישיר מאולם הדיונים. בהודעה מצוין כי הנהלת בתי המשפט בחרה את נושא "שיפור השירות לאזרח והנגשת המערכת לציבור" כיעד בתוכנית הרב שנתית, ויש כוונה לקדם הצעות נוספות בנושא.

בהנתן הקריאה להגברת השקיפות במערכת בתי המשפט, להלן כמה הצעות שהייתי מקדמת בנושא, שלא בהכרח לפי סדר חשיבותם –

שקיפות בעבודת הצוות

ככל שהוקם צוות שעסק בפומביות הדיון בהנהלת בתי המשפט, כדאי ורצוי לפרסם מידע הנוגע אליו. מהו המנדט שניתן לו, מי הם חברי הצוות, מי הגורמים עמם נפגש הצוות בטרם קבלת החלטה וכמובן המסקנות שהועברו על ידו. בחיפוש באתר הנהלת בתי המשפט, לא מצאתי רקע על הצוות האמור, למעט ההודעה החדשה לעיתונות, וחבל.

תיעוד דברי השופטים בפרוטוקולים

שידור בזמן אמת של הכרעות שיפוטיות, זו בשורה נאה. עם זאת, העניין האמתי הוא באופן בו מתנהלים הדיונים בבתי המשפט. מי שזכה להופיע בבתי משפט, יודע כי בדרך כלל דברי השופטים אינם רשומים כלל בפרוטוקול, וגם כאשר דבריהם רשומים יש עו"ד מייצגים המתארים על פער הקיים בין המתרחש בדיון לפרוטוקול המתועד.

יצירת פרוטוקול מהימן הוא כלי חיוני והכרחי של שקיפות ובקרה בבתי המשפט, וחשוב לאין ערוך משידור החלטות שמתפרסמות ממילא. בעניין זה אביא כדוגמא את אופן פרסום הדיונים בביהמ"ש העליון בארה"ב, המועלים בסוף כל שבוע בכתב ובהקלטה של הדיון במלואו.

פרסום החלטות

אגב מתן פומבי להחלטות שיפוטיות, ככלל, ההחלטות השיפוטיות מתפרסמות. אולם, יש כאן כשל משולש.

הראשון – לא כל ההחלטות מתפרסמות (ואיני מכוונת להחלטות חסויות). החלטות שניתנות אגב הפרוטוקול, נגישות רק לצדדים לדיון. עד לפני כשנה, אף החלטות ב"פיתקית" לא היו נגישות לציבור (הכוונה לתיוג במחשב של החלטה המוצמדת למסמך המשפטי, בדומה לפיתקיות הצהובות שאנו כותבים עליהן הערות קלות). בכך, נסתרים מעיניינו כמות לא ידועה של החלטות, שחלקן הן החלטות מהותיות ועקרוניות. כדי לסבר את האוזן אביא כי מבדיקה שערך גיא זומר, ממקימי אתר "תולעת המשפט", עד לפרסום ההחלטות בפיתקית דובר על כ-40,000 החלטות שיפוטיות בחודש. עם פרסום הפיתקיות זכה הציבור להחשף לעוד כ-220,000 החלטות בחודש. מעניין לכמה החלטות עוד נחשף אם יונגשו גם ההחלטות בפרוטוקול, כפי שצריך להיות.

השני – עד להקמת אתר "תולעת המשפט" המנגיש את כל ההחלטות השיפוטיות לכלל הציבור, הנגישות להחלטות אלו היתה תחת חומת תשלום אצל חברות פרטיות. יש לציין כי אתר תולעת המשפט מופעל בהתנדבות ומספק מידע מקום שהנהלת בתי המשפט היתה צריכה לעשות כן. יש מי שיגיד שכלל ההחלטות מתפרסמות במערכת בתי המשפט, אולם, זה מוביל אותי לכשל השלישי.

השלישי – מערכת נט המשפט היא מערכת קשה להתמצאות ובלתי ידידותית למשתמש. כמי שעושה בה שימוש על בסיס קבוע (כחלק מהמעקב אחר עתירות חופש המידע), דרך איתור העתירות, הנגישות למסמכים ויציבות המערכת, דורשים שינוי משמעותי. אגב, שינוי כאמור נעשה בפרסום ההחלטות בבית המשפט העליון. טוב תעשה הנהלת בתי המשפט אם תשקיע – ובהקדם – משאבים כדי להפוך את ההחלטות השיפוטיות לכלל הציבור באופן נוח וידידותי למשתמש.

פרסום הוצאות

ואגב מערכת נט המשפט, טוב אם הנהלת בתי המשפט תוסיף גם מטא דאטה הנוגע להיקף ההוצאות שנפסקו בפסקי דין. המידע חיוני לעורכי הדין המייצגים אך גם לנו כציבור לראות מאפיינים שונים בפסיקת הוצאות בין בתי המשפט והשופטים השונים.

*  *  *

כל אלו הן רק הצעות ראשוניות. אם יש רצון כנה של הנהלת בתי המשפט, טוב יעשו אם יפעלו לקדם גם אותם. ובכלל, שווה לשמוע מהציבור מה המידע שהוא היה רוצה שהנהלת בתי המשפט תתחיל להנגיש. ואולי הנהלת בתי המשפט כבר פנתה לציבור בנושא?

אם תהיה יותר שקיפות, נוכל לדעת גם את זה.

^{Photo by Jackie Hope on Unsplash}