לאחרונה החליטה הממשלה להוציא לפועל החלטות ממשלה ישנות, הקוצבות את כהונתם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ל-7 שנים. הרעיון בבסיס ההחלטה נכון, אך יישומו ללא בניית מנגנון לשימור עובדים – עלול להביא לפגיעה בשירות הציבורי בישראל. אמנם הטריגר להחלטה שעברה הינו תוצאה של דיון פוליטי סוער בשנתיים האחרונות סביב מקומה של מערכת המשפט הציבורית, אך החלטה זו היא חלק מתפיסה מקצועית כוללת שהוביל שירות המדינה להגביל את כהונתם של בכירים, תוך יצירת משטר של קדנציות הקוצב את מספר השנים שיכול הבכיר לכהן במשרה.

החלטות אלו מתחברות לתפיסות המשתנות של שוק העבודה. אם בעבר חלומו של עובד היה לקבל משרה במקום ממנו יוכל לפרוש לפנסיה, כיום יש דרישה לשינוי והחלפת תפקידים ומקומות עבודה במהלך הקריירה של אדם.

המוביליות בשוק העבודה בעלת יתרונות רבים, כך גם בתוך השירות הציבורי. בכך אנו יכולים להבין את התמיכה במהלך שהממשלה מקדמת. תנודתיות מטפחת תרבות של צמיחה מקצועית ואישית, ומבטיחה ריענון בין השורות. בכך היא תורמת גם לשיפור התדמית של השירות הציבורי, לסיוע בשימור עובדים, לאתגר ולשכלול היכולות המקצועיות של העובד, למניעת שחיקה, להגברת החדשנות ועוד. לדוגמא, דו"ח של נציבות שירות המדינה משנת 2020 בנושא המוביליות, מצא כי מהשנה הרביעית ואילך ביצועי העובדים נמצאים במגמת ירידה, ככל הנראה בשל תחושת מיצוי או אובדן ענין בתפקיד. 

מכאן כי ישנם יתרונות רבים בקציבת כהונה של משרתי ציבור, בוודאי הנושאים בתפקיד בכיר ומשפיע כגון מערך הייעוץ המשפטי לממשלה. עם זאת, בבואנו ליישם החלטות מסוג זה, יש להבטיח כי המהלך שהממשלה מקדמת יכלול מנגנון ותהליכים המבטיחים שימור כח אדם איכותי. במובן זה האפשרות שניתנה בהחלטת הממשלה ליועצים המשפטיים הפורשים להתמודד על משרות בשירות הציבורי, אינה מספקת. 

בשנה האחרונה "המרכז להעצמת האזרח" בחן, בסיוע אנשי מקצוע, את נושא הקדנציות בשירות המדינה, דבר שהוביל לגיבוש סדרה של המלצות בנושא במסגרת תכנית "מעשה ידנו". הצוות המליץ "להחליף דיסקט", ולהגדיל את היקף המשרות בקדנציות הכולל היום את הסגל הבכיר המוביל בלבד, שהיועצים המשפטיים הם חלק ממנו, אך כיום אינם פועלים במסגרת קדנציה מוגבלת בזמן. המלצת צוות "מעשה ידנו" היא להפוך את כלל השירות למובילי ותזזיתי באמצעות הטמעת תפיסה של קדנציות ורוטציות. כלומר, קציבת זמן השהייה בתפקיד אחד לצד יצירת מנגנון הפועל באופן אקטיבי על מנת לשמר את העובדים הטובים והאיכותיים תוך שילובם בתפקיד נוסף בשירות הציבורי. מנגנון זה אמור למפות מראש את העובדים לקראת פרישה כמו גם את המשרות הקיימות, ולפעול באופן אקטיבי לנסות להתאים משרה לבעל תפקיד. בבסיס ההצעה ההנחה שמעסיק אינו יכול להרשות לעצמו לוותר בקלות על כח אדם איכותי, ועליו לפעול ולהציע לו אופציות על מנת לשמר אותו במערכת – כפי שנעשה בשוק הפרטי.

יודגש כי החשיבות ליצירת מנגנון כאמור עולה גם מבחינת המצב הקיים. אחד החסמים המרכזיים שמנעו את יישומן של החלטות הממשלה להגבלת הקדנציות של הסגל הבכיר המוביל, נבעו מהעדר החלק השני החשוב ליצירת מוביליות מיטבית – יצירת מנגנון מארגן הבוחן באופן שיטתי את מי שמיועדים לפרישה, תוך הבטחת שילובם של מי שהוכיחו עצמם כבעלי יכולות גבוהות ומתאימות להיות משרתי ציבור. כפי שנאמר, החלטת הממשלה שאושרה, לא נתנה מענה לסוגיה זו בכלל, מה שיוביל לאובדן משמעותי במערכת של כח אדם איכותי, מנוסה ומיומן מאד, ומכאן לפגיעה באיכות השירות הציבורי של כולנו.

עבודה בשירות הציבורי הינה פרופסיה הדורשת ידע ומיומנות ייחודיים הרלוונטיים לעובדים בשירות הציבורי. חלקו קשור ביכולות אישיות וחלקו נרכש או משוכלל במהלך השנים. מהטעם האמור טוב שיהיה תהליך מודולרי הבוחן את מי שתפקידם עומד להסתיים, אל מול המשרות המתפנות תוך ניסיון לשמר את העובדים בעלי היכולות הגבוהות ולהיפרד מאלו שהוכיחו יכולות נמוכות יותר או פשוט נשחקו במהלך השנים. במקום בו יש עובד ראוי לשימור, אך שלא נמצא לו תפקיד מתאים, ממליצים אנשי המקצוע במסגרת תכנית "מעשה ידנו" על יצירת מנגנוני התקשרות שאינם קיימים  כיום כגון העסקת העובד לתקופת זמן כפרויקטור לתחום מסוים או כיועץ למנהלים מתחילים (וזאת כחלופה לשירותים חיצוניים יקרים ששירות המדינה רוכש).

לתפיסתנו, מהלך של יצירת קדנציות בשירות המדינה הוא חיוני והכרחי לא רק בקרב היועצים המשפטיים, אלא בכלל השירות הציבורי. אך כל החלטה שפועלת לקדם משטר כאמור, חייבת להיות מלווה במנגנון המאפשר תנועת ספירלה פנימית המוצאת מקום מתאים לעובדים הראויים לכך, ומוציאה מהמערכת את מי שאינו מתאים. רק תפיסה שלמה שכזו תייצר תזזיתיות חיובית ומיטיבה המעודדת ומדרבנת עובדים לשפר ולהוכיח את יכולותיהם המקצועיות, באופן שיהפוך את שירות המדינה למקצועי ואיכותי יותר לתועלת כולנו.

^{Image by Gerd Altmann from Pixabay}